פסק-דין בתיק ת"א 16675-02-09

א.         מבוא

1.         זוהי תביעה לתשלום פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2.         התובע והנתבע, הינם חברים ותושבים במצפה מתת (להלן: "המצפה") והינם חלק מקהילה לא גדולה המתגוררת בישוב קהילתי קטן.

3.         מושא התביעה הינו פרסום נטען שביצע הנתבע במהלך ישיבה של האסיפה הכללית של הישוב ביום 28.6.08 (להלן: "האסיפה").

            נטען כי הנתבע מונה להיות יו"ר האסיפה בה נכחו כ-40 אנשים.

4.         בכתב התביעה נטען כי כשבועיים לפני האסיפה ביום 17.6.08 התקיימה ישיבת וועד של המצפה ובמהלכה הוחלט על סיום כהונת מר חנן שאול כמזכיר המצפה.

            עוד נטען כי אי שביעות הרצון מתפקוד המזכיר הייתה על רקע חילוקי דעות האם פעל המזכיר באופן נמרץ מספיק לקידום תכניות ההרחבה של המצפה.

5.         בסעיף 12 לכתב התביעה טען התובע כי הפרסום האסור  נעשה ע"י הנתבע בע"פ לכשקיבל רשות הדיבור באסיפה. נטען כי במהלך דבריו אמר הנתבע כי התובע באופן אישי פיטר את מזכיר המצפה, מר חנן שאול, וזאת ממניעי נקם אישיים מאחר וכביכול מר חנן שאול חשף לאחרונה מעשי שחיתות קשים של התובע במצפה.

6.         בנוסף נטען בסעיף 18 לכתב התביעה כי פרסום אסור נוסף בוצע ע"י הנתבע בהמשך דבריו באסיפה, כאשר הנתבע אמר תוך הוספה וחידוד כי מעשי השחיתות אותם חשף מזכיר המצפה הינו חוב בסך 16,000 ש"ח אותו חייב היה כביכול התובע ליישוב ומשום כך דאג התובע לפטרו בטרם יתגלה דבר החוב ברבים.

7.         בכתב התביעה טען התובע כי לפרסום האסור לא היתה אחיזה במציאות מכיוון:

I           פטורי המזכיר נעשו בהצבעה כדין בישיבת ועד המצפה וההחלטה שיקפה רצון מרבית תושבי המצפה.

II         אכן במועדים הרלוונטיים היה לתובע חוב בכרטיס החבר למצפה אותו הוא פעל להסדיר אחר מהנטען ע"י הנתבע  ואולם לא היה קשר בין חוב זה ופיטורי המזכיר.

8.         נטען בתביעה כי הפרסום האסור בוצע תוך כוונה לפגוע בשם הטוב של התובע להעליבו ולהשפילו ולקדם אינטרסים אישיים של הנתבע. נטען כי הפרסום האסור פגע קשות בשמו הטוב של התובע ובדימויו בעיני התושבים במצפה.

נטען עוד כי הנתבע סרב להביע חרטה על מעשיו ולהתנצל גם לאחר שקיבל מכתב התראה ביום 28.9.08.

9.         בכתב הגנתו הכחיש הנתבע טענות התובע וטען כי דין התביעה להדחות.

            נטען כי הנתבע היה חבר ועד מצפה מתת עד חודש מאי 2008 ובתוקף תפקידו טיפל גם בענייני התובע לרבות ובמיוחד בבקשתו להתקבל כחבר המצפה והסדרת חובותיו למצפה. נטען כי ביום 31.5.08 התקבל התובע כחבר במצפה ובסמוך לאחר מכן נבחר לכהן כחבר ועד היישוב. נטען כי בישיבת האסיפה הכללית אשר החליטה לקבל התובע כחבר במצפה, ביום 31.5.08, נדונה גם שאלת מצבת חובות התובע למצפה, ומר רפי כהן, חבר אחר במצפה, ציין אז כי התובע שילם חובותיו לאגודה והפקיד אצלו כספים אותם עליו להעביר למצפה.

10.        הנתבע אשר כי על פי מידע שנמסר לו עובר לאסיפה עמד חובו של התובע למצפה במחצית יוני 2008 לרבות חוב בגין דמי כניסה לאגודה ע"ס 16,000 ש"ח.

11.        הנתבע טען כי ביקש להעלות באסיפה את נושא פיטורי המזכיר ע"י ועד המצפה. בקשתו נתקלה בהתנגדות ונטען כי הפיטורין אושרו ע"י רשם האגודות השיתופיות. הנתבע טען כי בעקבות כך התפתח דיון במהלכו אמר הנתבע כי על פי דברי מבקר המדינה יש מקום לבטל פיטורי פקיד שחשף שחיתות.

            הנתבע ציין כי בעקבות דבריו אלו הוחלט לדון בנושא באסיפה. הנתבע לא הכחיש כי דיבר בדיון זה ואולם טען, כעולה מסעיף 3 כ"ג לכתב ההגנה, כי רק הביע דעתו בדיון, כי קיים טעם לפגם ואף חשש לשחיתות בעניין פיטוריו של המזכיר. כל זאת מן הטעם שחלק מחברי הוועד, אשר תמכו בפיטוריו של המזכיר, הם היו אלו שאמורים להעביר מלוא כספי החוב של התובע למזכיר, ולא עשו כן כנדרש.